12.7x99 מ"מ נאט"ו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מודל נשק  |
| תקופת השימוש |
1921–הווה (כ־103 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך כולל | 138.40 מילימטר |
| משקל מלא | 110 גרם |
| מהירות לוע | 765-928 מטר לשנייה |
  | |
תחמושת 12.7x99 מ"מ נאט"ו, הידועה גם בשמה המסחרי 0.5 BMG או .50 BMG (BMG זה ראשי תיבות של Browning Machine Gun), ומכונה באנגלית "Fifty-Cal" ובעברית "אפס-חמש", היא תחמושת מסוג כדור (תחמושת אחודה סנטרפייר הכוללת קליע ותרמיל) לכלי ירייה בקליבר 12.7 מילימטר (0.5 אינץ'), המשמשת בעיקר מקלעים כבדים, רובי צלפים כבדים ורובים נגד ציוד. תחמושת זו גדולה ועוצמתית, בעלת אנרגיית לוע של כ-18 קילוג'ול (המספר המדויק תלוי במשקל הקליע), וגורמת לנזק רב למטרה שלה - הן מטרות אדם והן מטרות חומר (כגון קירות או כלי רכב). הטווח היעיל המרבי שלה הוא בין 1,500 מטר ל-2,000 מטר, אך הקליע עצמו יכול להגיע עד לטווח של כ-7 קילומטר. למעשה קוטר הקליע לפני שהוא נדחס לקנה הוא 13 מילימטר (0.510 אינץ') אך למרות זאת הוא נקרא 0.5. אורך התרמיל הוא 99 מ"מ. תחמושת ה-0.5 BMG פותחה על ידי מהנדס הנשק והממציא האמריקאי ג'ון בראונינג בעשור השני של המאה ה-20 ונקראת על שמו. היא מבוססת על גרסה מוגדלת של ה-.30-06 ספרינגפילד.
לתחמושת זו מגוון שימושים:
- תחמושת למקלעים כבדים, העיקרי שבהם הוא ה-M2 בראונינג
- תחמושת נגד מטרות רכות או בעלות שריון קל כגון כלי רכב ממוגנים ונגמ"שים
- תחמושת נגד מטוסים
- תחמושת נגד כלי שיט, המשמשת מקלעים כבדים המותקנים על אוניות קרב, סיור וביטחון שוטף
- תחמושת נגד ציוד, הגורמת נזק למטרות חומר בהן מבנים, כלי רכב, פצצות ומטעני חבלה
- תחמושת לסילוק פצצות והשמדת מטעני חבלה ונפלי תחמושת
- תחמושת לצליפה ארוכת-טווח (בטווחים של 1,500 עד 2,000 מטר)
- נשק משני לטנק ונגמ"שי לחימה לתמיכה בלוחמה בשטח בנוי ולוחמה בטרור
- מדמה תותח לטנקים באימוני חיל שריון
עם השנים פותחו דגמים וסוגים רבים של תחמושת זו, הכוללים כדור רגיל, כדור נותב, כדור חודר שריון, כדור תת-קליבר לאימונים וכדור באיכות Match Grade למטרות צליפה ארוכת-טווח.
הכדור פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ג'ון בראונינג ויועד עבור המקלע הכבד M2 בראונינג. הוא החליף את הכדור הקודם, ה-13.92 מילימטר, שפותח על ידי החברה הגרמנית פולטה וורקן בשיתוף פעולה עם מאוזר, ויועד נגד טנקים ומטוסים, וברובה M1918 נגד טנקים. ניסיונות קודמים להחליף באמצעות הכדור הצרפתי 11 מילימטר לא הביאו את התוצאות הרצויות. באמצעות ניתוח רובים גרמנים נגד טנקים עם התחמושת התאימה להם, ה-12.7 מילימטר התפתח.
בשנת 1982 סוג תחמושת זה של חברת הנשק בארט שומש לראשונה ברובה צלפים, הבארט M82. ה-12.7 מילימטר בתחום הצליפה התגלה ככדור עם כוח הרס גבוה לטווח רחוק, ובעיקר משמש לירי נגד מבנים, מערכות רדיו, מכ"מים, כלי רכב ומטעני חבלה.
סוג נוסף של תחמושת נפרדת נוצר בשנות השמונים. התחמושת שונה מהתקנון הסטנדרטי.
זהו כדור SLAP (ראשי תיבות של חודר שריון קל) כאשר יורים בתת-קליבר חודר שריון בצורת חץ העשוי מקרביד של טונגסטן.
סוג תחמושת זה משומש במקלע M2 בראונינג, מקלע בעל ביצועי לחימה גבוהים. חדירות השריון שלו מגיעה ל-19 מילימטרים (0.75 אינץ') ממרחק של 1500 מטר.
סוגי תחמיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדור M1 נותב - קליע נותב בעל שפיץ אדום, הנועד לסמן מטרות, לסמן את קו הירי ולהצתת מטרות.
- כדור M2 נותב - קליע בעל שפיץ כתום, שהוא פחות בהיר מה-M1.
- כדור M17 נותב - קליע נותב שניתן לירות אותו מרובה נגד ציוד בארט M82.
- כדור M21 נותב - קליע נותב שנועד לסמן מטרות למטוסים, המאיר פי 3 יותר בהיר מה-M1.
- כדור M1 מתלקח - כדור שנועד להבעיר אש, בעל שפיץ בצבע תכלת, שנורה לעבר מטרות לא משוריינות הניצתות בקלות כדי להבעיר אש.
- כדור M2 בעח מעטפת מתכת - נועד למטרות קלות ולא משוריינות.
- כדור M2 חודר שריון - כדור בעל שפיץ אדום, הנועד נגד רק"ם בעלי שריון קל, נגד עמדות ירי משוריינות ונגד עמדות קלות אחרות.
- כדור M8 חודר שריון ומתלקח - כדור בעל שפיץ כסוף, שנועד להצית מטרות רק"ם ומטרות משוריינות אחרות.
- כדור M20 חודר שריון, מתלקח ונותב- הכדור הזה הוא קליע נותב, שהוא בעצם דומה לכדור ה-M8 רק בעל תכונות יותר חזקות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
